<h1>כן</h1>
<h2>דף לה:</h2>
בכמה מקומות בתלמוד רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא. ביבמות פרק החולץ [מ"ה ע"ב] רבי יוסי בר זבידא אכשר בגוי ועבד הבא על בת ישראל בין בפנויה בין באשת איש. ובסדר רב גזא כתבתי הלכה אחרונה דבמה מדליקין הלכה דבין השמשות [שבת ל"ה ע"ב] א"ר יוסי בר זבידא העושה מלאכה שני בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך. פירש רש"י ערב שבת ומוצאי שבת בהעלם אחד, אין כאן עוד אשם תלוי אלא חטאת. ממה נפשך אי ליליא הוא חייב על של ערב שבת. ואי יממא הוא חייב על של מוצאי שבת. וכגון שעבר כל בין השמשות דליכא לספוקי להאי בתחילתו ולהאי בסופו. עד כאן רש"י.
ונראה לי הסודר אע"פ שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בכריתות פרק ספק אכל חלב [י"ט ע"א] דתנן חלב ונותר לפניו וכן אשתו נדה ואחותו עמו בבית או שבת ויום הכיפורים ושגג באחד מהן או עשה מלאכה בין השמשות של שבת ויום כפור רבי אליעזר מחייב ממה נפשך. ורבי יהושע פוטר. כדמסיק בברייתא בגמרא אמר לו רבי יהושע הרי הוא [אומר] או הודע לו אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא. אע"פ שבודאי חטא פוטרו רבי יהושע. דוקא משום דבשני גופים נולד הספק ובשני שמות, כגון אשתו נדה ואחותו. [או] כשעשה המלאכה [ואינו יודע באיזה אב מלאכה. אבל בשני גופים ושם אחד כגון ששתיהן משום נדה או משום אחותו] אע"פ שלענין התראה [התראת] כל אחד ואחד התראת ספק הוא, לענין קרבן שם אחד [הוא]. והרי זה שחטא בשבת ואינו יודע אם שחרית אם ערבית, דממה נפשך בו ביום חטא אף כאן
